ועדת הכספים נדרשה היום (ג') לדון בנושא הנתון במחלוקת פנים-ממשלתית בין משרדי הפנים והאוצר. זאת על רקע עיוות בעיקרון לפיו נקבע באילו יישובים ישלמו משרדים ומתקנים ממשלתיים ארנונה חלקית ובאילו הם ישלמו 100% מהארנונה. העיקרון הנוהג עד היום מבוסס על קריטריונים להגדרת 'עיר קולטת עלייה' שנקבעו עוד באמצע שנות ה- 50' ושנותרו על כנם עד עצם היום הזה. ישוב המוגר 'עיר עולים' ויש 61 כאלה סה"כ, נהנה מ- 100% ארנונה על מתקני הממשלה ויישובים אחרים מארנונה חלקית בלבד.

המצב יצר עיוות מתמשך, מכיוון שמזה שנים רבות, אין קשר בין שיעורי העולים ביישובים השונים לבין הגדרתם 'עיר עולים' או לא. כך למשל, ישנן ערים ששיעורי העולים בהן הינם מעל 30% ואינן מוגדרות קולטות עלייה וערים בן שיעורי העולים פחותים מ- 5% שנהנות מההטבה של 100% ארנונה ממשלתית.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) פתח בכך ש"מדובר בחוק אנכרוניסטי מ- 1954, אז המציאות היתה שונה לחלוטין. גם היום קליטת עלייה היא דבר חשוב, אך התמיכה ברשויות מקומיות לא צריכה להיעשות רק על בסיס זה אלא על בסיס קריטריונים רבים, בין השאר מצב סוציו-אקונומי וקריטריונים, פריפריאליות וכד'. נדרש מבט רוחב וגם אם ישונו הקריטריונים, יש לוודא שיישובים שלא יוגדרו עוד 'עיר עולים' לא יינזקו בבת אחת בצורה דרסטית".

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד): "בכל נושא צריך לחזור ולבדוק הרלוונטיות שלו, כך גם בנוסחת מענקי האיזון, אין הרבה פקידים שמבינים אותה וגם שם צריכים לעשות רביזיה. בוודאי כאן כשמדובר בחוק משנות ה- 50. חשוב לא לפגוע בערים שמעתה לא יוגדרו עוד 'עיר עולים'. עיר מתאימה עצמה למציאות מבחינת המקורות ואם עושים שינוי אז בשום שכל. כך למשל מועצה אזורית מרחבים שאין לה תעשייה ומקורות הכנסה רבים ותושביה מתפרנסים בעיקר מחקלאות, יתכן שיש להחריג אותה מהדיון הזה ושתמשיך לקבל 100% ארנונה על מתקנים ממשלתיים".

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) היה חריף ממנו: "הגדרת עיר קולטת עלייה  לא משקפת את המציאות היום. יש להתחשב בשינויים הפוטנציאליים שיכולים להתרחש ויכולים להביא לקריסת רשויות". זוהר הצהיר כי "אם המקרה של מועצה אזורית מרחבים לא ייפתר, הנושא לא יעבור כאן בוועדת הכספים". נימת דבריו עוררה תרעומת באופוזיציה.

יוזם הדיון, ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "יש היגיון שהמדינה מעניקה משאבים דיפרנציאליים ליישובים קולטים עלייה, נושא שכרוך בנטל כלכלי, אך הבעיה פרוזאית. נוצר עיוות גדול בעקבות החלטה מ- 1954, שעירייה קולת עלייה תקבל 100% ארנונה וכשהיום שיעורי העלייה זניחים תמשיך לקבל את ההטבה ויישובים עם שיעורי עלייה גבוהים כמו אריאל, כרמיאל, מעלות וקצרין לא. נדרש תיקון של העיוותים ההיסטוריים. יחד עם זאת, אם ייעשו תיקונים, שלא ייעשו באבחת חרב, אלא בדרך שלא תפגע בחוסן הכלכלי של יישובים. אך חובה לתקן. שהחלוקה של הארנונה הממשלתית מוערכת בין 900 מיליון ₪ ל- 1.2 מיליארד ₪ תיעשה עפ"י עקרונות של צדק חלוקתי. עדיין תקף הקריטריון של עיר קולטת עלייה. צריך לקבוע מדרג וככל ששיעור העלייה עולה על 5%, תקבל את ההטבה בשיעור מותאם".

השר לקליטת העלייה, זאב אלקין (הליכוד): "המדינה בשנות ה- 50 ראתה בעלייה נושא חשוב ביותר  וההחלטה הזו היתה חלק מהתפיסה, שרשות מקומית שקולטת עולים, תקבל סיוע. עכשיו הממשלה והכנסת יצטרכו לתת את הדעת לסוגיה. החשש שלי, ממה שאני מתחיל לשמוע מפקידי אוצר שאומרים "הנה יש פה כסף שאפשר לשים עליו את היד", אז בואו נבטל את הקריטריון הזה. זו תהיה שגיאה גדולה. נדרש לסייע לרשויות לפי קריטריונים שונים וכמובן גם לנושא העלייה שדורש הקצאת משאבים מצד הרשויות".

מנכ"לית משרד הפנים, אורנה הוזמן-בכור: "אנחנו במבוי סתום ונדרש תיקון. השר דרעי לא רצה לפרסם תזכיר חוק מתוך הבנה שהכאוס הרבה יותר גדול. למשל, מועצה מקומית מרחבים אם נבטל לה – מקבלת 15 מיליון ₪ בשנה זה ייפגע בה קשה. מרחבים כי היא דוגמה. מצד שני, עיר כמו קצרין שלא עונה על הקריטריון נפגעת לא פחות ויש בה למעלה מ- 30% עולים. אכן נדרש צדק חלוקתי. השר הבין שהפתרון לא טמון רק בביטול ערי עולים, אותם 270 מיליון ש"ח, אלא הפתרון הרבה יותר רחב והרבה יותר מעמיק. עוד עיוות; שהמדינה עושה לעצמה הנחה בארנונה וקישרה בין 'ערי עולים' לבין הארנונה שהיא משלמת. אנחנו דוגלים בהקמת קרן ייעודית לסיוע לרשויות מקומיות ולביטול הפערים הכלכליים בין הרשויות. לא מערבבים בין מענקי האיזון, ערי עולים ותשלומי ארנונה של המדינה. הקמת הקרן תיצור שינוי תפיסה מהותי.

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, מי שעתרה לבג"צ בנושא: "מ- 2005 פניתי לכל שרי הפנים והאוצר, כולל לראשי הממשלה והתכתבתי עם מבקרי המדינה בנושא וכולם מודים שהמצב לא תקין אך עדיין 61 ישובים מוגדים עיר עולים ונהנות מ- 1005 ארנונה ואחרים מ- 30% בלבד. מ- 1990 נתניה נפגעה ב- 100 מיליון ₪ בגלל זה. המשמעות בנתניה היא 5 מיליון ₪ הכנסות שלא מתקבלות מהארנונה. זאת למרות שקליטת עלייה זו משימה לאומית ותושבי נתניה לא צריכים לשאת אותה על גבם. אני מממנת קליטת עלייה מידי שנה ב- 20 מיליון ₪, כך שה- 5 מיליון החסרים הם רק רבע מההוצאה וגם את זה אני לא מקבלת. מ- 1989 נקלטו בנתניה 65,856 עולים. יש בנתניה 16 אלף יוצאי אתיופיה, כולל דור שני ושלישי שלא משלמים מיסים. אנחנו מחבקים את כולם אך המדינה לא יכולה לעמוד מנגד. משרד הקליטה מסייע בפרויקטים קטנים ובדרך של מטצ'ינג. שלא יאמרו שהעניין כאן זה המרחק מת"א, כי הפריפריאליות זה לא המרחק בלבד. יש לי 30 אלף תושבים בחתך סוציו-אקונומי 3".

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני קרא בסיכום לממשלה "להגיע להבנות ולמצוא את הדרך הן להמשיך לתמוך ביישובים קולטי עלייה והן להפנות משאבים לרשויות מקומיות לפי קריטריונים שקופים, שוויוניים ועדכניים. ועדת הכספים לא תאפשר למצב הנוכחי להימשך. אם מחפשים מאיפה להביא כסף, למשל שיפחיתו את ההורדה במע"מ בחצי אחוז וכד'. הפתרון אינו בלהעביר את הסמכות למשרד הקליטה, כי ראשי רשויות יודעים לעבוד מול משרד הפנים. ועדת הכספים תפעל באופן אינטנסיבי בנושא מול משרדי הפנים והאוצר ותדרוש שכל שינוי שלא ייעשה, שלא יביא לפגיעה ברשויות שנהנות היום מההטבה".